הסודות מאחורי המדפים - זכות החזרה, האם לא שם אחר לבינוניות ? 

הסודות מאחורי המדפים – זכות החזרה, האם לא שם אחר לבינוניות ?

יובל לובנשטיין

לאלה מביניכם שלא מכירים את המושג "זכות החזרה מלאה", להלן הסבר קצר.

זכות החזרה זו זכות, אשר מעוגנת בהסכם ההתקשרות בין הרשת לבין הספק, לפיו היא זכאית להחזיר בכל עת את מוצרי הספק שניקנו מהרשת, לספק.במילים אחרות זו למעשה כמו קונסיגנציה, אלא שהתשלום מבוצע על סמך הקנייה ולא על פי תוצאות המכירה.

במציאות הישראלית, רוב הרשתות אשר קונות מוצרים מהספקים, יצרנים ואו יבואנים עובדות בשיטה זו. בשיטה זו מזמין הקניים סחורה מהספק, אשר מועברת לרשת דרך מחסן מרכזי או ישירות לחנויות, אולם הרשת רשאית להחזירה בכל מועד לספק. קבוצת המשביר לצרכן פועלת בדרך של קונסיגנציה, כלומר היא משלמת לספק רק עבור סחורה שנמכרת, כאשר את יתרת הסחורה שלא נמכרת מוחזרת לספק.

אי הידיעה ואי הביטחון של הספק לגבי גובה ההחזרה, מתורגם כמובן אצלו לכסף, קרי הספק מתרגם לממון את גורם אי הוודאות בדרך כלל גם לרמה של כ- 10% מערך המוצר ולמעלה.

בעלי החנויות הקטנות מנצלים מצב זה ורוכשים סחורה ללא זכות החזרה, דבר המאפשר להם לשרוד יפה בשוק הרשתות.

בעלי חנויות אלה מעורבים יותר בנעשה אצלם בחנות, לא מזמינים סחורה שלא לצורך, במילים אחרות הם "ראש גדול".

בארה"ב למשל מקובל לסחור בדרך שונה ברוב הקטגוריות, כלומר כל המוצרים המוזמנים לחנות, למעשה נקנים ובעלי החנות אחראים על ניהולה.

האם לא הגיע הזמן לאמץ שיטות מתקדמות יותר ?

האם לא נכון בעידן מערכות המידע המתקדמות לקחת קצת יותר אחריות, לרדת מהבינוניות ומאי היכולת לנהל טוב יותר את המלאי ?

הרי גם היום בעצם פעולת היבוא, הרשת לוקחת על עצמה יתר אחריות ולכן מוטב יהיה אם השוק יאמץ יתר בגרות ואחריות ביחסי העבודה המשותפים, דבר אשר ישביח את הפעילות המסחרית ואת ניהולה.